רטיניטיס פיגמנטוזה – התועלת הידועה של הרפואה הסינית

רטיניטיס פיגמנטוזה היא בין מחלות העיניים הנפוצות ביותר והיא נחשבת בלתי ניתנת למניעה או לריפוי. זו היא מחלה תורשתית, אשר מתבטאת בניוון הרשתית ובפגיעה משמעותית בראייה. מה מקובל וניתן לעשות בכדי לסייע לחולים במחלה זו? כיצד עשויה לתרום בכך הרפואה הסינית? ומהן המסקנות ממחקר מעניין שבוצע על כך?

פגיעה בקולטנים והידרדרות מתמשכת

רטיניטיס פיגמנטוזה מתפתחת בעקבות התנוונות הדרגתית של קולטני האור ברשתית העין. הקולטנים הם משני סוגים. סוג אחד מאפשר ראיה היקפית וראיית לילה והוא מכונה rods או קולטנים מסוג קנים. לרוב, קולטנים אלה נפגעים ראשונים. כתוצאה מכך, האדם סובל מ"עיוורון לילה" ובהמשך, גם מפגיעה ביכולת הראייה ההיקפית. cones או קולטנים מסוג מדוכים, הם הקולטנים אשר אחראים על הראייה מרכזית וראיית יום. אם וכאשר גם הם מתנוונים, נפגעת יכולת הראייה בהתאם. מצב מתקדם של רטיניטיס פיגמנטוזה, עלול להתבטא בעיוורון. לא ידועה שיטה לריפוי מלא לכך, אך ישנן דרכים רבות, שבהן מנסים עכב את התפתחות המחלה ולהקל על המטופל בהתמודדות עם הסימפטומים שלה. מחלת הרטיניטיס היא גם חלק מ-Usher syndrome (תסמונת אשר).

הרפואה הסינית נכנסת לתמונה

מחקר שבוצע ב-Johns Hopkins University, הוכיח שיפור בראייה אצל חולי רטיניטיס פיגמנטוזה, בעקבות טיפולים בדיקור סיני. כמובן, יש שיאמרו ובצדק, שלפי הגישה המדעית המערבית, מחקר אחד לא מספיק מבחינת הסקת מסקנות חד משמעיות. אלא שמעבר למחקר מערבי זה, ישנו הניסיון המצטבר של הרפואה הסינית, במשך דורות רבים. בסוג רפואה זה, ישנה תת התמחות מיוחדת, אשר מתמקדת ברפואת עיניים. היכולת להאט התפתחות של מחלות עיניים שונות ואף לשפר את יכולת הראייה, ידועה שם מזמן ומוכחת בשטח. ידוע גם הרעיון לפיו "מיליארד סינים לא טועים" ואין ספק, שמדובר בעם שמשקיע הרבה בבריאותו ושפתוח לנסות, כל מה שנראה שימושי. כפי שבסין למדו לאמץ את הרפואה המערבית לצד הרפואה המסורתית שלהם, כך גם במערב, יש שמוסיפים טיפולי רפואה סינית, לשם טיפול במחלות עיניים. כאשר מדובר במחלה חריפה כמו רטיניטיס, בה הטיפולים המערביים מוגבלים במילא, ישנו היגיון רב לפחות לנסות זאת.

יתרונות אטרקטיביים

לרפואה הסינית יש בהקשר זה (ובכלל) כמה וכמה יתרונות מעניינים:

בראייה רחבה – סוג רפואה זה, עושה שימוש בטכניקות ובגישות רבות לטיפול, חלקן במקביל: דיקור (אקופונקטורה), טיפול במגע (טווינה), צמחי מרפא, תזונה מומלצת ואף תוספי תזונה שונים, למידת תרגול גופני מיוחד שאותו מבצעים כל יום (צ'יקונג) ושימוש בכוסות רוח וב"מוקסה". אוסף כלים זה, משמש לטיפול לא רק באיבר הספציפי (במקרה זה העיניים), אלא בגוף כולו. הגישה היא, שהגוף יכול לרפא את עצמו ועל הרופא וגם המטופל, לסייע לו בכך. לפי הרפואה הסינית, הגוף "יצא מאיזון" ויש "להחזיר אותו לאיזון". כך שזו גישה רחבה והוליסטית.

לא מתנגש – הרפואה הסינית בדרך כלל לא מפריעה להסתייעות ברפואה המערבית. כמו כן, תופעות לוואי לטיפולים שלה הן דבר נדיר.

קל למטופל – טיפולים רבים ברפואה המערבית אינם נעימים או קלים במיוחד, הם עצמם או תופעות הלוואי שלהם. טיפולי הרפואה הסינית לעומתם, ברובם קלים למדי. יש מי שחוששים מהדיקור והם ישמחו לשמוע, שהוא אינו כואב. עבור דיקור לסיוע במחלות עיניים, לא דוקרים בעין או בסביבתה. במקרה של חשש מיוחד של המטופל, אצל ילדים למשל, ישנן אלטרנטיבות לכך. למשל "דיקור" עם האצבעות (אקופרסורה) או שימוש בכלי לחיצה עדינים יותר ממחט (גישה שידועה בשם Shonishin).

דיאגנוסטיקה מתקדמת – ברפואה הסינית, הרופא מסוגל לבצע דיאגנוסטיקה מורכבת למדי, מיידית  במרפאה. בדיקת הדופק למשל, משמשת ככלי דיאגנוסטי מתוחכם במיוחד.